יום הזיכרון 2020 - מספר 14 של תם

יום זיכרון 2020, מספר 14 של תם


התקווה – ההמנון הלאומי שלנו, מעסיק אותי הרבהב 14 שנים האחרונות

מאז שבני תם נהרג במלחמת לבנון השנייה ב יולי 2006 כשהוא בן 23 ושבועיים.


התקווה -נכתב ב 1878 לפני 142 שנה......70 שנה לפני קום מדינת ישראל.

התקווה מדברת על הכמהה להיות ״עם חופשי בארצנו״


בימים אלו – ימי הקורונה – המשמעות של חופש הופכת את המילים שאנחנו כולנו שרים באוטומט ״להיום עם חופשי בארצנו״ למשהו שהוא בספק.

הקורונה והשלכותיה, ממחישה לנו, עד כמה החופש הוא דבר יקר,

עד כמה קיומה של מדינת ישראל שינתה את גורלנו וכבר 72 שנה אנחנו חופשיים להגדיר את מהלך חיינו האישים והמשותפים.


בימים אלו- של הקורונה, כשאנו כולנו סגורים בבית ואסור מפגשים עם משפחה וחברים ,הרבה מאתנו מתמודדים עם הבדידות ומחפשים משמעות. נוברים באלבומי התמונות ומעלים זיכרונות מתוך רצון להחיות את הימים שבהם הייתה לנו מהות.

לי מצב זה מוכר כבר 14 שנה . כאדם וכאמא שאיבדה את היקר לה מכול – זו המציאות היום יומית שלי. כשאבדתי את בני תם, אומנם המשכתי את החיים ויצקתי להם משמעות אבל אני חיי בתחושת בדידות – מרגישה שעברתי למסלול צדדי שרק אלו שחוו אובדן כה טרגי מבינים. חיי את חיי עם המציאות שילדי לא מיצה את החיים, בני לא יתחתן ולא יחווה את חווית ההורות ולא.... ולא.... ולא.... אני חיה ביניכם אבל צועדת על שביל בודד.


תם קיים עבורי רק בזיכרונות, נלקח ממני החופש והאפשרות ליצור זיכרונות חדשים ולחלום על העתיד עם הבן שלי והחיים שהיו אמורים להיות שלנו.


תם נהרג, כמו אלפים אחרים, בכדי לאפשר לנו להיות כעם חופשי בארצנו – תם רצה להגן את הזכות הבסיסית הזו של כל אדם באשר הוא. הוא הבין שהחופש הוא דבר שאסור לקחת אותו כמובן מאליו.


בצל המצב המאתגר והמפחיד של מחלת הקורונה, והמצוקה אדירה שאנו חווים- של אי ודאות שלטונית... אני עוסקת הרבה בשאלה ״האם המוות של תם היה לשווא???? האם הייתה הצדקה להקרבה של כל אלו שנפלו בהגנה עלינו ועל הזכות שלנו ״להיות עם חופשי״ ?

האם כל מי שחיי פה מבין את המחיר האדיר שמאפשר לנו את החופש?


תם, כנכד לניצולי שואה, הבין ״שאין לנו ארץ אחרת ״ מלבד ארץ ישראל - שבה נוכל להיות חופשים לקבוע את גורלנו ועתידנו.

ביום זה, שאנו נזכרים באלו ששילמו בחיים עבורנו

אני מבקשת :

שכל אחד ואחד מתושבי מדינת ישראל יעשה חשבון נפש,

האם לקחת אחריות אישית?

האם נהגת בהוגנות?

האם עשית כל מה שביכולתך לאפשר לכולנו לחיות בכבוד בסביבה הוגנת ומקיימת?


אני מבקשת

ממנהגי מדינת ישראל, לשים את טובת הכלל ושירות תושבי מדינת ישראל כערך עליון וכמשימה שהם מקיימם כל שעה ושעה של כל יום ויום .אני דורשת ממנהגינו להפסיק ללבות את שנאת החינם, לפעול לאחדות ולחיזוק של כולנו!

אני מבקשת להוביל אותנו בדוגמא אישית, שתוביל אותנו לעתיד טוב ומקיים.



אני ומוקירה ומברכת שאני חיי במדינה חופשיה עם אנשים נפלאים !

ביום זה, של זיכרון משותף, עבור אלו שנתנו את חייהם עבורנו – מבקשת לכבד את החופש ולקיים חברה ערכית הוגנת שדואגת לכל תושביה.


אמא של תם




מה חדש
פוסטים אחרונים